<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשפ"ב</h1>
<h2>דף כב:</h2>
היה גדי כפות לו אע"פ שעבד סמוך לו ונשרף חייב על הגדי דלא קים ליה בדרבה מיניה על מית' העבד שהיה לו לברוח מאחר שאינו כפות. והשתא איכא תרתי לריעותא להתחייב על הגדי. חדא שהגדי כפות ואינו יכול לברוח ועוד שהעבד סמוך לו ואינו כפות דליכא למיפטריה אגדי משום דקם ליה בדרבה מיניה. אי נמי אם היה גדי סמוך לו בלא עבד היה פטור על הגדי דהיה לו לברוח. ודיני חיוב ופטור אתא לאורויי לן (כולהו) [כולה] הך מתני'. ולהכי נקט בסיפא עבד מקמי גדי משום דאפטור דגדי קאי. ובא לחלוק בין עבד כפות לסמוך לאורויי לן פטור וחיוב דגדי. ויש לשונות אחרים ולא ישרו בעיני.
